החלטה בתיק ע"א 8250/11 קרד גרד הישרדות מדעית בע"מ נ' פרמה לייף בע"מ
|
ע"א בית המשפט העליון |
8250-11,8753-11
12.2.2013 |
|
בפני השופט: ס' ג'ובראן |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
המבקשת/המשיבה: קרד גרד הישרדות מדעית בע"מ עו"ד זאב שרף עו"ד מירי קליין עו"ד לירן מיכאל |
המשיבים: 1. פרמה לייף בע"מ 2. .TUMAL OVERSEAS CORP 3. מר צבי רזאל עו"ד תמר צחר עו"ד עמירם גיצלטר עו"ד יצחק פרידמן |
| החלטה | |
לפניי בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כב' סגנית הנשיאה ד' פלפל) שקבע, כי על המבקשת לפצות את המשיבים בגין הפרת חוזה לתשלום עמלות על שיווק מוצריה ביפן.
המבקשת היא חברה העוסקת, בין היתר, בייצור מוצרים בתחום האבחון הממוחשב. ביום 10.5.1996 כרתה המבקשת חוזה עם שלושת המשיבים (להלן: הסכם העמלות) שבגדרו התחייבה המבקשת לשלם למשיבים עמלה בסך 15% מתוך מכירות מוצריה ביפן. בהסכם העמלות נקבע, כי העמלות ניתנות בתמורה למאמצים שעשו המשיבים בתיווך בין המבקשת לבין חברות יפניות ובשיווק מוצרי המבקשת ביפן, וכן בתמורה להתחייבות המשיבים להמשיך ולפעול למטרות אלו בעתיד. תוקף ההסכם נקבע לחמש שנים, ואין מחלוקת כי המשיבים קיבלו את עמלותיהם מהמבקשת בשנים 1997-1998. ביום 29.12.1998 וביום 9.6.1999 שלחה המבקשת למשיבים שתי הודעות ביטול להסכם העמלות. לטענתה, ביטול ההסכם מוצדק לנוכח העובדה שהמשיבים לא פעלו די הצורך לקדם את עסקיה ביפן וכן בגלל שחוזה שנכרת בין המבקשת לחברה יפנית בתיווך המשיבים – בוטל. המשיבים טענו כי החוזה עומד בתוקפו ופנו לבית המשפט המחוזי בתביעה לתשלום כלל העמלות בגין מכירות המבקשת ביפן.
ביום 27.11.2006 ניתן פסק דינו החלקי של בית המשפט המחוזי (כב' השופטת ד' פלפל) וביום 18.7.2011 ניתן פסק דינו המשלים.
בית המשפט המחוזי קבע כי המשיבים התחייבו בחוזה להשתדל לקדם את עסקי המבקשת ביפן, וגם אם לא נקשרו עסקאות רבות במהלך תקופת החוזה, אין לקבוע כי המשיבים הפרו את החוזה. בית המשפט המחוזי בחן את פעולות המשיבים וקבע כי המבקשת לא הוכיחה כי הם לא השתדלו לתווך בינה ובין חברות יפניות, ועל כן ביטול החוזה על ידי המבקשת לא היה כדין. לבסוף קבע בית המשפט המחוזי, כי המשיבים זכאים להשבת העמלות בגין כלל מכירות המבקשת ביפן במהלך תקופת החוזה ומינה חוקר מטעם בית המשפט (להלן: המומחה) שיבחן את היקף מכירות המבקשת ביפן. המומחה קבע כי המבקשת קיבלה בפועל תקבולים בסך של 4 מיליון דולר ממכירותיה ביפן, אך כלל המכירות שמכרה ביפן עולות כדי 12.1 מיליון דולר. משכך, פסק הדין של בית המשפט המחוזי ניתח בנפרד את היחס לשתי סוגי העסקאות שביצעה המבקשת ביפן – עסקאות בהיקף של 4 מיליון דולר שהתמורה להם שולמה בפועל ועסקאות בהיקף של כ-8 מיליון דולר שלא התקבלה בגינן תמורה.
ביום 24.10.2011 וביום 27.10.2011 ניתנו על ידי בית המשפט המחוזי (כב' הרשם ח' ברנר) שתי פסיקתות, המציינות את הסכומים שנפסקו בפסק הדין המשלים מיום 18.7.2011.
או אז, הגישה המבקשת ערעור על החלטת הרשם ח' ברנר לתקן את שתי הפסיקתות עליהן חתם בעקבות פסק הדין המשלים שניתן על ידי בית המשפט המחוזי.
ביום 29.3.2012 החליט בית המשפט המחוזי (כב' השופטת ע' צ'רניאק) לדחות את עתירת המבקשת לתקן את שתי הפסיקתות בקובעו, כי הפסיקתה מיום 27.10.2011 מתייחסת לפסק הדין המשלים.
ביום 10.10.2011 הגישה המבקשת לבית משפט זה בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין של בית המשפט המחוזי עד להכרעה בערעור.
ביום 22.11.2011 קיבל בית משפט זה (כב' המשנה לנשיאה דאז א' ריבלין)
באופן חלקי את הבקשה, וכך קבע בשולי ההחלטה:
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|